פסק-דין בתיק ת"א 3883-07

רקע כללי

1. ביום 17.8.06, נפגעו התובעים בתאונת דרכים, כאשר נסעו ברכב שהיה נהוג ע"י נתבעת 1. רכב שנסע מאחורי מכוניתם, עקפם והתנגש חזיתית ברכבם.

2. הרכב היה מבוטח על ידי הנתבעת 2 . אין מחלוקת בין הצדדים כי נתבעת 2 היא מבטחת הרכב וכי עליה לשאת בנזקי התאונה.מחלוקת הצדדים נוגעת לענין גובה הנזק והיקף הפיצוי לתובעים.

תובע 1

חווה"ד האורטופדית

3. ד"ר לילינג ציין כי לדברי התובע הוא סובל מכאב בהנעת הצואר, מתקשה להרים ולהזיז חפצים כבדים, סובל מכאב בקדמת החזה ובצואר בקור. התובע פונה לבית החולים "סורוקה" שם אושפז במשך 4 ימים כשהוא סובל משבר בעצם החזה ומחבלות מרובות. לאחר שחרורו טופל בתרופות  ופזיוטרפיה.

4. בחווה"ד ציין ד"ר לילינג כי :  מר אוסקר...סבל משבר של עצם החזה וחבלות מרובות בגוף, נותר עם כאבים בצואר עם הגבלה קלה בתנועה. בעיון במסמכים הרפואיים לא נמצאה עדות לתלונות על עמוד שדרה צווארי בטרם התאונה למרות השינויים הניווניים, אלא רק תלונות על עמוד שדרה המותני. אומנם, בוצע צילום של עמוד השדרה הצווארי בתאריך 8.1.08, אולם צילום זה בוצע כבירור של סחרחורת ולא תלונות על עמוד השדרה הצווארי. לפיכך, יש לייחס את מגבלותיו לתאונה הנדונה.

5. ד"ר לילינג קבע כי נותרה לתובע נכות לצמיתות בגובה 10%, לפי סעיף 37 (5) א' לתקנות המל"ל. בנוסף קבע המומחה כי נכותו הזמנית של התובע בתקופה שבין17.8.2006-  30.10.2006 עמדה על 50%, ובין 1.11.2006- 28.2.2007 עמדה נכותו הזמנית על 30%.

6. הנתבעים חולקים על קביעת ד"ר לילנג לפיה נותרה לתובע נכות של 10% בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה צווארי בגין התאונה. לטענתם, התובע התלונן על כאבי צוואר כבר לפני התאונה, ומן הראוי היה לייחס את הנכות בצוואר, לפחות במחציתה למצבו עובר לתאונה ולהעמידה על 5% נכות.

חווה"ד בתחום האף, אוזן גרון

7.   פרופ' אלידן, כתב  בסיכומו כי: " ...בדיקות השמיעה מראות ירידה תחושתית עצבית קלה עד בינונית, שתגרם על ידי חבלת הראש...אולם מר אוסקר בן עזרא עובד בתעשייה האווירית כנראה בתנאים של רעש חזק...ראוי לציין כי קודם לתאונה לא מצאתי בתיק תלונות על ירידה בשמיעה או טנטון. יתכן מאוד כי חלק מהירידה בשמיעה והנזק לאוזן הפנימית נגרם כתוצאה מהחשיפה לרעש, והתאונה גרמה להחמרה של הנזק והתפרצות הטינטון.

8. לפיכך קבע המומחה כי מצבו הנוכחי מתאים לפי תקנות המל"ל:

סעיף 72 (1) ב' - ירידה מזערית בשמיעה בשתי האוזניים - 5% נכות.

סעיף 72(4) ד' II- טינטון תמידי - 10%.

אך לאור השיקולים כאמור המליץ המומחה לזקוף מחצית מאחוזי הנכות ע"ח החבלה בתאונה (החצי השני - תוצאה של חשיפה לרעש מזיק, לצמיתות מיום התאונה).

9. מדבריו  של פרופ' אלידן עולה שבעקבות התאונה נגרמו לתובע 2.5% נכות בשל ירידה בשמיעה בשתי האוזניים, ו-5% נכות בגין טנטון תמידי. סה"כ נגרמה לתובע נכות צמיתה בתחום הא.א.ג. בשיעור 7.5% .

10. הנתבעים  חולקים על קביעתו של  המומחה, לדידם לא הוכח במידת ההסתברות הראויה (מעל 50%) קשר סיבתי בין הנכויות לבין התאונה, ועל כן אין לייחס קשר בין נכויות אלו לתאונה.

טענות התובע:

11. ביום 25.7.10, הוגש תצהיר התובע, עליו נחקר ביום 8.11.10. מתצהירו עלה כי הוא יליד 1949, ועובד כמנהל עבודה במפעל להב בתעשייה האווירית.